TAG Croco – רכב השטח האולטימטיבי שהתפספס?

בדרך לנסות ולהמציא את ה"ג'יפ הבא" צצו לא מעט רעיונות מקוריים. ה-TAG Croco 4×4 הוא אחד המיוחדים שבהם

ביולי 1940 סיים קארל פרובס לתכנן את מה שכינה Bantam Reconnaissance Car – רכב שטח קל ועביר שתוכנן על פי דרישות הצבא בהזמנת חברת American Bantam. לימים הפך רכב זה לאגדה ששינתה את עולם הרכב, המוכרת בשמה Jeep. אחת הסיבות להצלחת הג'יפ היתה בפשטות התפעול והתחזוקה, ובשל כך – ביעילותו הגבוהה. במהלך השנים נעשו ניסיונות להמציא את הג'יפ מחדש. ספויילר: זה לא ממש צלח. אבל בדרך לנסות ולהמציא את ה"ג'יפ הבא" צצו לא מעט רעיונות מקוריים. ה-TAG Croco 4×4 הוא אחד המיוחדים שבהם.

וולטר שטראם (Strahm) השוויצרי הכיר היטב בעיות עבירות שאתגרו כלי רכב; האופי הגיאוגרפי של מולדתו היווה אתגר עצום ולא פעם בלתי עביר עבור רכב מנועי – ממכוניות דוגמת הג'יפ ועד לטרקטורים שנדרשו לעזור בעבודת החקלאים באלפים. הוא החליט שצריך תכנון חדש לגמרי לרכב שטח שידע לתקל מכשולים קיצוניים כפי שהכיר אצל קרובי משפחה שחיו בהרים, שלא פעם סמכו על פרדות או הליכה רגלית באין פתרון מנועי. הוא האמין שהבעיה העיקרית בכלי הרכב המוכרים היא מהלך הגלגל המוגבל. הסבר קצר: היכולת של כל גלגל לנוע עצמאית מעלה או מטה יחס לשלדה ולמרכב היא מכרעת לגבי כושר העבירות. הרעיון ברכב בכלל, בטח כזה הנע בשטח, הוא להשאיר בכל רגע נתון כמה שיותר צמיגים במגע עם הקרקע, במטרה ליצר אחיזה. צמיג באוויר לא יעזור בהזזת הרכב לפנים, ולא משנה כמה חזק או מהר יסתובב… המתלה, המנגנון המחבר בין הגלגל למרכב/שלדה ברכב, מאפשר מהלך מעלה ומטה, אך גם ברכבי השטח הקשוחים ביותר מהלך זה מוגבל; יש גבול כמה ניתן להניע מעלה מטה את הגלגל כאשר מעליו יש מרכב ובית גלגל מגבילים. מה גם שבמרכב רגיל, דהיינו מקשה אחת כמו בכל המכוניות, משפיע כל גלגל אל חברו. הבעיה הזו היתה המניע לתצורה המיוחדת ממנה שטראם החל את תכנון "הג'יפ הבא" שלו ב-1977: הרכב יחולק לשני חלקים שיחוברו ביניהם בציר, כך שכל חלק יוכל לנוע על אותו הציר בסיבוב. באופן כזה יוכל גלגל קדמי לטפס מעל למכשול גבוה מבלי שישפיע על הגלגלים האחוריים, וכאשר אלו יגיעו למכשול, יקרה ההיפך – האחוריים לא ישפיעו על הקדמיים. ובפערים קיצוניים. היכולת של הרכב "להתחלק" תאפשר מגע תמידי של הצמיגים בקרקע. ראו בתמונה בכדי להבין ויזואלית. ההינע יהיה כמובן לכל הגלגלים, וכך גם ההיגוי: כאשר הגלגלים הקדמיים יצודדו ימינה, האחוריים יצודדו שמאלה, ולהיפך. בכך תושג יכולת "עקיפת" מכשולים נוספת כמו גם קוטר הסיבוב יקטן, ויאפשר תמרון גם במקומות צרים, שופעי סלעים או עצים.

שטראם החליט ללכת צעד נוסף קדימה ולהיכנס למים; את שני החלקים תכנן כ"אמבטיות" אטומות למים, כך שהרכב יוכל לצוף. תכנון שכזה הוא גם ייתרון בשטח, כי הגחון נטול הבליטות מאפשר החלקה מעל למכשולים מגוונים מבלי שדברים ייתקעו בו או שייווצר נזק, הוא פשוט וזול יחסית לייצור וקל לתיקון. לאחר שהרכב המיוחד כבר צף, צריך דרך להניע אותו גם במים וכך הגיע לתכנון הצמיגים המיוחדים; הוא פנה אל יצרנית הצמיגים הגרמנייה קונטיננטל והצליח לשכנע אותה לייצר צמיגי 'בלון' (הדורשים לחץ אוויר נמוך) לפי תכנונו, במיוחד עבור הרכב שלו. הצמיגים היו יצירת מופת בפני עצמם שכן הם נדרשו לייצר אחיזה מיטבית על היבשה – על מגוון סוגי הקרקע – ובמקביל להיות בעלי יכולת "תפיסת" מים כדי שיצליחו להניע את הרכב לפנים. ונשאר עניין המנוע; לאחר חשיבה מעמיקה החליט שטראם ללכת על מנוע ואנקל (Wankel) – תצורה ייחודית בה לבוכנה עיצוב הכולל שלוש פאות מעוגלות ועיקרה ניצולת ויעילות טובים יותר ביחס למנועי בוכנות מוכרים, ממדים קומפקטיים ומשקל נמוך. מנועי הואנקל היו "העתיד" באותה העת והיזם השוויצרי פנה אל חברת NSU הגרמנייה ממנה רכש מנוע ואנקל חד-בוכנתי בנפח 400 סמ"ק שייצר 30 כ"ס. את המנוע שידך אל תיבת הילוכים אוטומטית עם שתי מהירויות שמשם יצאו גלי הינע שהניעו את כל הגלגלים. החסרונות במנועים אלו הם בצריכת הדלק הגבוהה והמורכבות, ובדיעבד גם התברר שאמינות מנועים אלו היא לא מספקת.

לא מעט בחינות וניסויים נעשו עד ששטראם מצא את הנוסחה הנכונה והצליח להגיע למהירות שיוט של 4 קמ"ש במים. בכדי לאפשר תנועה יעילה יותר ואפשרות לחצות מרחקים גדולים יותר במים הוא הוציא ציר מהדיפרנציאל האחורי שבלט באחורי הרכב, אליו ניתן היה לחבר מדחף. בכך הוכפלה גם מהירות השיוט. על היבשה, אגב, השיג הרכב מהירות של 55 קמ"ש. לאחר אלפי שעות עבודה ובחינה, עם לא מעט עזרה מבני משפחה וחברים החיים בהרים, עמד על רגליו אב הטיפוס הראשון. את הרכב האמפיבי הייחודי כינה שטראם CroCo – קיצור של קרוקודיל, החיה ה"אמפיבית", וצירוף של המילים Cross Country.

ב-17 לדצמבר 1982 נערכה הופעת בכורה עולמית במסגרת תערוכת רכבי שטח בז'נבה, וה-CroCo עורר עניין רב. הצבא השוויצרי רכש אחד לצורכי בחינה וניסוי, מה שנתן לשטראם רוח גבית, שכן צבאות היו קהל יעד משמעותי. הצבא בחן את הרכב בתנאי קיצון מגוונים וייעד אותו למשימות סיור, כנושא לוחמים וציוד כמו נשק, תחמושת ואספקה מגוונת, בסיס למערכות טילים ואף בחן אותו בהצנחה והובלה במסוק כרכב קל יביל-אוויר. הצבא הביע התלהבות והודיע כי רכישת הרכב תישקל ברצינות כאשר הוא יגיע לייצור. עכשיו נותר רק הקטע הזניח של מציאת גורם שיממן את הפרויקט, ויצליח להפוך את החלום למציאות.

שטראם פנה אל קבוצת TAG (Techniques d'Avant-Garde) מלוקסמבורג לעניין אותה בייצור סדרתי ובשיווק הרכב הייעודי. קבוצת TAG היא בין היתר בעליה של יצרנית השעונים TAG Heuer. בעלי הקבוצה – איש העסקים מנסור אוג'ה ממוצא סורי שחי בעיקר בפריז – עשה את רוב הונו בעסקאות נשק והוא ראה ברכב הייחודי פוטנציאל אמיתי עבור צבאות.

קבוצת TAG השתלטה בסופו של דבר על CROCO אבל החליטה די מהר לזנוח את הפרויקט; עלויות הייצור היו גבוהות מדי, ובכדי לייצר רכב מיוחד זה בייצור המוני – כפי שצבאות ידרשו – נדרשת השקעת הון בבניית מפעל. כמו כן, הצמיגים המיוחדים, שיוצרו במיוחד עבור הרכב האמפיבי לאחר אינסוף בחינות וניסויים (בתצורה שהפכה בהמשך למקובלת ברכבי עבודה, טרקטורנים ועוד) עלו הון וגם הבחירה במנוע הוונקל הייחודי נתפסה כטעות, שכן מנוע רגיש שכזה לא מתאים לשימוש צבאי אגרסיבי. הכניסה במלוא העוצמה של קבוצת TAG לעולם מרוצי המכוניות, בדמות ההשקעה בקבוצת McLaren הבריטית, סתמה מבחינתה את הגולל על הפרויקט. בסוף 1983 היא מכרה את החברה במחיר סימלי לאיש העסקים הגרמני קארל רינקר, שמיד ביצע ברכב כמה שינויים מכאניים ובראשם החלפת המנוע במנועים פשוטים יותר: של הפיאט פנדה בנפח 650 סמ"ק או סובארו 660 סמ"ק, לבחירה.

עבור ה-CroCo כל זה כבר היה בגדר מעט מדי ומאוחר מדי. הייצור התנהל בעצלתיים בעבודת יד, והשילוב בין שימוש ייעודי לשטח קיצוני בעיקר, יחד עם ספרטניות ומחיר יקר הפכו את הרכב הייחודי לייחודי מדי. ב-1986 יוצר ה-CroCo האחרון מתוך כ-60 בסה"כ, רובם המכריע נמכרו לשימוש יערנים.

כיום נחשבים דגמי ה-CroCo המעטים ששרדו פריטי אספנות מבוקשים אצל חובבי שטח וככל שחולף הזמן מתבררים לא מעט פתרונות שיושמו ברכב שטח ייחודי זה ככאלו שהקדימו את זמנם. הנוסחה שעבדה כל כך טוב בג'יפ אמורה היתה לעבוד גם כאן, אבל כנראה שצריך לדעת להיות במקום הנכון, בזמן הנכון ועם הנוסחה הנכונה. וב-CroCo לפחות חלק מאותה הנוסחה התפספס…