רוח המאהבת
סמלי מכוניות כוללים לא פעם היסטוריה וסיפור לא פחות מרתקים מהמוצרים עליהם הם מותקנים. ה-Spirit of Ecstasy היא דוגמא מצויינת
בשנת 1866 נולד בטירת ביולי שבהמפשייר, אנגליה, ג'ון וולטר אדוארד דאגלס סקוט מונטגיו, הבארון מונטגיו השני מביולי, או הלורד מונטגיו מביולי בפי החבר'ה – נצר למשפחת אצילים עשירה ורבת השפעה. מה שמעניין אותנו בסיפור חייו קשור לאהבתו למכוניות; הוא היה שם ממש מההתחלה, מוקסם מהיצירות המכאניות שהחלו לצוץ אט אט, עתידות לכבוש את העולם, וכאדם אמיד גם היה בעליהן של לא מעט מהן. ב-1909 רכש רולס-רויס – מכונית שכבר בשעתו התבלטה באיכות בנייתה, רמות הרכבתה ומכלוליה …ומחירה. באותה העת נמכרו מכוניות רולס-רויס ללא סמל בולט בחזית הרכב, מותקן על המצנן (הראדיאטור) כמקובל אצל לא מעט יצרניות אחרות; רולס-רויס התנהלה כך כסוג של הצהרת סטייל ואיפוק, לבדל את מוצריה האיכותיים מ'סתם מכונית וולגרית'. גישה זו לא ממש עזרה שכן רוב רוכשי רולס-רויס בשעתו התקינו בחזית מכוניותיהם סמלים משלהם, ואלו נעו מסתם מוט בולט ומחודד, עבור בסמלי המשפחה ועד לפסלים מורכבים, בולטים ו…לא פעם וולגריים. הלורד מונטגיו רצה – כמו רוב רוכשי המכוניות דאז, בעיקר היקרות יותר – לייחד את מכוניתו ולהתקין סמל ראוי בחזית; סוג של אפיון שיבדיל את מכוניתו מזו של השכן. זה המקום לגלות שמונטגיו מיודענו היה אמנם נשוי לליידי ססיל ויקטוריה קונסטאנס קר, בת אצולה עשירה ומיוחסת אף היא, אך עובדה זו לא מנעה ממנו לנהל רומן עם מזכירתו הצעירה – אלנור ת'ורנטון, שחיש מהר גם הפכה למאהבת שלו.
ג'ון וולטר אדוארד דאגלס סקוט מונטגיו, הבארון מונטגיו השני מביולי
הלורד מונטגיו קבע פגישה עם חברו צ'ארלס סייקס, מהמעצבים והמאיירים הנודעים באנגליה בשעתו, וביקש ממנו לעצב ולייצר עבורו פסל ראוי מכסף, וכמובן כזה שלא נראה על אף מכונית אחרת. סייקס, שהכיר את ידידו השובב מקרוב, קרץ ואמר: "תגיע בעוד חודש", וביקש שאלנור אהובתו תגיע לדגמן, לשמש השראה ליצירה שכבר עלתה במוחו. הזמן חלף ומונטגיו הגיע לסדנתו של סייקס בלונדון לראות את המוצר המוגמר. היה זה פסל אישה ששמלתה מתבדרת, נוטה קלות לפנים – לדמות עמידה אל מול הרוח הנושבת, ועם אצבע יד שמאל על פיה, כממתיקת סוד. על כוסית בורבון הסביר סייקס ללורד הנלהב מה הקטע: "זו בעצם אלנור אהובתך; איש לא ידע, אבל אתה תדע – והיא תדע אם תבחר בכך…". מונטגיו התלהב, הודה לידידו וזה אץ להתקין את הפסל מעל למכסה המצנן. באותו המעמד הזמין הלורד שלושה פסלים זהים נוספים – להתקינם על שלוש מכוניות הרולס-רויס הנוספות שהיו בבעלותו, כאשר כבר היה להם שם, כמעט מתבקש: the whisper – הלחישה. וכך הסתובבו להן ארבע מכוניות רולס-רויס בכבישי אנגליה עם אותו הסמל. עד עצם היום הזה לא ברור האם הליידי קר, אשתו של הברון, ידעה את המשמעות והרעיון שעמד מאחורי היצירה, אבל ידוע שבמעגל הקרוב של חברי הלורד הסיפור היה בגדר סוד גלוי, ומקור ללא מעט ריכולים ולחשושים במסיבות התה.
ב-1910 הפנים קלוד ג'ונסון, מנכ"ל רולס-רויס, שיש צורך למכור את מכוניות המותג שהוא עמד בראשו עם סמל "מכובד וראוי", להקדים תרופה לפאדיחות של לקוחותיו; המנהל השמרן והאריסטוקרטי נחרד מאי אלו סמלים ופסלים "לא ראויים" שרוכשי רולס-רויס התקינו בחזית מכוניותיהם, כאשר הסמל של מיודענו הלורד מונטגיו בהחלט נחשב לאחד מהם; מקור הסמל ומשמעותו היו כאמור בגדר "סוד", אבל מהסוג היותר גלוי, והוא היה רק אחד מני פסלים "שערורייתים" שנמצאו על מצנני המכוניות היוקרתיות. הפקרות!
הפסלון המקורי שהותקן על מכוניותיו של הלורד מונטגיו
מטבע הדברים פנו אנשי רולס-רויס למוביל בתחום בשעתו – צ'ארלס סייקס מיודענו, עם בקשה לעצב סמל קבוע עבור כל מכוניות רולס-רויס מעתה ואילך, במטרה למנוע "עיטורים לא ראויים ולא מכובדים" שיפגעו בשמו הטוב של מותג העילית המתהווה. "על הפסל לשקף את הרוח של רולס-רויס, כלשונו, מהירות משולבת עם דממה, עוצמה כבירה והכל בדמות של ייצור חי" הונחה סייקס על ידי הבוס של רולס-רויס. כדוגמא העביר ג'ונסון תמונה של הפסל של נייק (Nike) – אלה יוונייה עם כנפיים משוכות לאחור, שאמורה היתה לסמל פחות או יותר את המסר שהוא רצה להעביר. סייקס התלהב פחות מההשראה המוצעת, ומאחר שלא יכול היה להשתחרר מההברקה של עצמו עם הפסל של אלנור, והחליט לייצר פסלון חדש, "מהוגן ומכובד יותר", כאשר שוב היתה זו אותה אלנור ששימשה כמודל. הוא אכן השתמש במוטיב הכנפיים המשוכות לאחור, אך שילב אותו עם דמותה של אלנור על בסיס הפסלון המקורי שהכין עבור הלורד מונטגיו, וכינה את היצירה בתחילה The Spirit of Speed – 'רוח המהירות', בתרגום חופשי. זמן קצר לאחר השלמת יציקת אב הטיפוס, שינה סייקס את השם ל-Spirit of Ecstasy – 'רוח האקסטזה', או 'ההתלהבות', בתרגום חופשי. זה היה מלווה בגיבוב אמירות ומילים גבוהות, המסבירות את כל התכונות המופלאות שהפסל אמור היה להעביר.
ה-Spirit of Ecstasy
בפברואר 1911 העביר צ'ארלס סייקס את הפסלון הראשון למנכ"ל רולס-רויס, קלוד ג'ונסון, שהתלהב מהיצירה. הנרי רוייס, בעלי החברה ושותפו של צ'ארלס רולס זצ"ל (נהרג בתאונת מטוס שנה קודם לכן) התלהב פחות; "אני לא רואה שם דבר טוב שהפסל הזה מבשר; הוא מסתיר את שדה הראיה לפנים וממש לא מוסיף למראה המכונית. קצת וולגרי…". למרות הסתייגותו, הוא קיבל את דעת המנכ"ל שלו ומאותו הרגע עוטרה כל מכונית רולס-רויס בפסלון ה-Spirit of Ecstasy. עד ימינו אנו – 111 שנים!
Rolls-Royce 40/50HP Silver Ghost (1911)
בסוף 2022 הודיעה רולס-רויס על עדכון ראשון לפסלון, והפיכתו לאווירודינאמי ו'זורם' יותר – אך עדיין כזה שלא ניתן יהיה לטעות בו. הפסלון המחודש יעטר את מכוניות רולס-רויס החל משנת הדגם 2023. ללא ספק אירוע של ממש בחברה השמרנית והאליטיסטית ממנצ'סטר במקור, כיום מלונדון שבאנגליה…
ומה בדבר גיבורת הסיפור – אלנור ת'ורנטון? תודה ששאלתם, אבל לא משהו; ב-30 בדצמבר 1915, בשעה שבילתה עם אהובה הלורד מונטגיו בארוחת הצהריים על סיפון ספינת התענוגות SS Persia, בדרכם להודו, הותקפה הספינה לפתע על ידי טורפדו ששוגר מצוללת גרמנייה בהיותה דרומית לכרתים, טובעת תוך פחות מעשר דקות ויחד איתה 343 מתוך 519 הנוסעים שהיו על הסיפון. הלורד מונטגיו ניצל לאחר שנאחז יומיים בשבר צף, אך ת'ורנתון אהובתו ירדה אל המצולות. גופתה לא נמצאה מעולם, אך רוחה – תרתי משמע – מלווה מאז כל מכונית רולס-רויס באשר היא.
אלנור ת'ורנטון, ככל הנראה ההשראה לאחד הסמלים המפורסמים בעולם
