סקודה באגי?! כן. בהחלט

סקודה (Skoda) הצ'כית עברה חמישה שינויים קיצוניים במהלך חייה הארוכים, אם נרצה לסכם את ההיסטוריה של יצרנית הרכב הזו בקצרה. מה שהחל כיצרנית כלי נשק שהתפתחה להיות אחד הקונצרנים התעשייתיים הגדולים באירופה במחצית השנייה של מאה ה-19, הפך ליצרנית מכוניות יוקרה ופאר תחת השם Laurin & Klement ונחרב ושינה פניו לגמרי במהלך מלחמת העולם השנייה, עת הולאמה על ידי חברה בבעלות הרמן גרינג, מבכירי המשטר הנאצי. בזמן המלחמה נאלצה סקודה לייצר מגוון מוצרים עבור הצבא הגרמני, ומיד לאחריה, עם נפילת צ'כיה לידי הסובייטים, הפכה ליצרנית מכוניות סובייטית – על כל המשתמע מכך… איכות, חדשנות, עצמאות – כל המונחים האלו הפכו לנחלת העבר. בתחילת שנות ה-90, עם נפילת הקומוניזם בצ'כיה, העמידה הממשלה את סקודה למכירה, ובמשך עשור היא עברה בחלקים לקונצרן פולקסווגן הגרמני, עד שב-30 למאי 2000 רכש פולקסווגן את 30% האחרונים שלה מידי הממשלה הצ'כית, וסקודה הפכה לחברה-בת בבעלות מלאה של הגרמנים. זו בעצם הסקודה שכולנו מכירים כיום, עם היצע מכוניות שהן הלכה למעשה פולקסווגן לכל דבר ועניין.

בין השנים 1945-2000 היתה סקודה, כאמור, יצרנית רכב "קומוניסטית", זאת אומרת: היצע מיושן, חסר מעוף, חסר תחרות וכזה שפנה בעיקר לרוכשים דלי אמצעים. כמו כל היצרניות מעבר למסך הברזל כך גם סקודה לא עוררה אמוציות או הערכה מיוחדת, ומוצריה לא היו משהו שאפשר היה להתגאות בו או שמישהו תלה פוסטר שלהם מעל למיטתו. זה בהכללה גסה. אבל, פה ושם ניסו קברניטי סקודה להתבלט במקצת, להמר ואף לחפש אתגרים עם יציאות ייחודיות וחריגות. כך היה עם הקמת ליגת מרוצי מכוניות על טהרת דגמי סקודה הבסיסיים יותר, בתחילת שנות ה-70, הוצאת מכונית פתוחה לא קומוניסטית בעליל (ה-Škoda 1101 Tudor Roadster מ-1948), ליין מכוניות עם מנועים מאחור ו…באגי שובב. כן, ממש באגי לשעשועי פנאי, נסיעות בשבילי היער או בחוף הים (מה שקשה היה למצוא בצ'כוסלובקיה…) וכזה שממש לא צריך – אבל בטח רבים רוצים… אז מאיפה זה צץ? טוב ששאלתם…

החל מסוף שנות ה-60 כיכבה סקודה במירוצי ה-Autocross, סדרת מירוצים אירופאית פופולרית שרובה התקיימה על שבילי עפר שחדרה גם לצ'כוסלובקיה, במסגרתה התחרו מכוניות משפחתיות סטנדרטיות, כאשר המתחרים הסירו מהן כל חלק מיותר, חלקם אף את הדלתות במטרה לחסוך במשקל. למרות בסיס פרימיטיבי למדי ומנועים חלשים, הספיקו שיפורים קלים והורדת המשקל לביצועים מרשימים והנהגים המובילים הפכו לגיבורים מקומיים הודות לנהיגה הוירטואוזית סביב למסלולי העפר המתוחמים.

ב-1969 נערך מרוץ ה-Autocross הראשון בצ'כוסלובקיה, בעיירה פררוב בהשתתפות נהגים פרטיים עם מגוון מכוניות מקומיות, והפופולריות העצומה שמרוץ זה עורר הוביל את הנהלת סקודה להעמיד צוות רשמי מטעמה כבר במרוץ הבא, בנובמבר 1970. טוב, "רשמי" זה טיפה מוגזם, שכן החבר מילן ז'יד אמנם קיבל מסקודה 110 MB חדשה בכדי להתחרות בה, אבל היא לא היתה שונה מזו שהשכן שלו קיבל לאחר שנים ארוכות של המתנה בתור. ז'יד "שיפר" את המכונית הכי טוב שהצליח, כשעיקר המלאכה היתה העפת הפגושים, המושבים, הדיפון, הדלתות והגג, שהוסר בניסור החלטי בכדי לחסוך במשקל. לבאגי המוזר שיצר נותר אמנם המנוע המקורי על 45 סוסיו הלא-מרשימים, אבל החיסכון במשקל עשה את שלו וז'יד סיים את המרוץ בניצחון מרשים בקטגוריה בה התחרה – עד 1,000 סמ"ק.

למרוץ הבא כבר זינק ז'יד עם "באגי" על בסיס אותה ŠKODA 1100 MB, הפעם לאחר עבודה במפעל סקודה, שכללה חיזוקים מתבקשים והסרת כל קילוגרם מיותר באופן מקצועי יותר, ובעיקר – חיתוך וחיבור מחדש של המרכב כך שהתקצר ב-40 ס"מ והתקנת קשתות הגנה במקום הגג המנוסר. עם הבאגי המקצועית-יותר הזו הפכה סקודה למובילת הליגה ובסוף 1971 למנצחת סדרת מרוצי ה-Autocross המקומית. בעונת 1972 הצטרף אל ז'יד אולדריץ' ברונצ'ליק עם 'באגי' נוספת, אך שמנועה גדל לכדי 1,150 סמ"ק ובכך השתייכה לקטגוריה גבוהה יותר. את עונה זו סיימה סקודה עם שני גביעים – בשתי הקטגוריות בהן התחרתה, והיא עשתה זאת חד-משמעית עם הובלה לאורך כל הסבב, כאשר ז'יד אף ניצח בכל המרוצים. בסקודה ראו כי טוב והחלו להשקיע ביתר שאת בקונספט ה"באגי למרוצים" שלה, ותוך זמן קצר נבנו חמישה אבות-טיפוס תחת השם Project 736 שהחלו במהלך 1973 בניסויים אינטנסיביים בתנאי שטח ומסלול. במקביל, לאכזבת כל המעורבים בפרויקט, קיבלה הנהלת סקודה עם סיום עונת המרוצים של 1972 המוצלחת החלטה לפרוש מליגת מרוצי ה-Autocross, למרות הפופולריות הגואה שלה, ולהתמקד בליגת מרוצי הראלי העולמית שדרשה את כל מעט המשאבים שהוקצו על ידה לספורט מוטורי.

למרות זאת, לא ויתרו בהנהלה על רעיון ה'באגי' שלה, והחליטו לבחון ביתר שאת ייצור באגי – אך למטרות פנאי והנאה. בסקודה הבינו שהבסיס הזול מאוד של מכוניותיה הוכיח עצמו בתנאי קיצון, ושניתן בהחלט להציע באגי מקורי כתחרות לבאגים שהגיעו בעיקר מארה"ב שהתבססו על הפולקסווגן חיפושית, אשר רובם יוצרו בחצרות ובמוסכים פרטיים. בכל זאת היה הבאגי של סקודה ייחודי שכן הוא הלכה למעשה נולד במסלול…

די מהר קיבלה ה-736 את השם ŠKODA BUGGY ואבות הטיפוס גמעו למעלה מ-30,000 ק"מ בתנאי מבחן במגוון תנאי שטח. ז'וזף צ'ק, האחראי לפרויקט, ביצע אינספור שינויים, עדכונים ושיפורים, נעזר בנהגים ז'יד ואולדריץ' עד שהוא וצוותו הגיעו לדגם המצולם כאן, שהיה מוכן לייצור ושיווק מחוץ לגבולות צ'כוסלובקיה. יבואני סקודה ברחבי אירופה שנחשפו לפרויקט גילו התלהבות והאמינו שיש למוצר שכזה פוטנציאל מסחרי ראוי, מה שכמובן עודד את סקודה להמשיך.

שנתיים מאוחר יותר, לקראת אמצע 1975, הוחל בהכנות לייצור סדרתי של ה-ŠKODA BUGGY במפעל החברה ב-Mladá Boleslav, וזו היתה מכונית קלה, על בסיס שלדה מקוצרת של ה-110L, מחוזקת בצינורות פלדה ומיועדת לארבעה נוסעים. הבאגי כלל כמה שינויים משמעותיים ביחס לבסיס, כמו למשל העברת המצנן, מיכל הדלק והמצבר אל קדמת הרכב – בניגוד למקור ששימש כבסיס עם המנוע האחורי. הוספת קשתות ההגנה וחיזוקים בדמות צינורות פלדה מרותכים הפכו את הבאגי הקליל – 710 ק"ג בלבד – לקשיח במיוחד. למרות משקלו הנמוך הוא היה מסוגל לשאת ללא קושי משקל של 400 ק"ג – די והותר להסיע 4 נוסעים ולא מעט ציוד. בניסויים שנערכו הגיעו הבאגים למהירות של כ-110 קמ"ש.

בסוף 1975 עמדו 5 אבות טיפוס של הבאגי ה"סדרתית" על גלגליהם, לאחר שנבנו ידנית על ידי סטודנטים מבית הספר למכונאות של סקודה.

בקיץ 1976 החליטה הנהלת סקודה לרדת מהפרויקט שכן האמינה שלרכב פנאי שכזה אין את הפוטנציאל העסקי הנדרש, ולאחר שנכשלה לשכנע את משטרת צ'כוסלובקיה לרכוש כמות גדולה של הבאגי לשירותה, כבסיס לייצור ההמוני. דגם אחד הגיע לניסוי ובחינה כרכב המוביל מטוסים על מסלולי ההמראה והנחיתה של שדה התעופה של פראג, שם שירת מספר שנים. דגם נוסף נמצא מוזנח בחצר פרטית בצ'כיה ב-2017, נרכש על ידי סקודה ושופץ למצב חדש. דגם זה נמצא היום במוזיאון סקודה ב-Mladá Boleslav. עקבות יתר שלושת אבות הטיפוס נעלמו וגורלם לא ידוע.

ŠKODA BUGGY הוא פרק פחות מוכר בהיסטוריה של יצרנית הרכב ה"סובייטית" בשעתו, והוא מפתיע במיוחד בהתחשב לגישה הרווחת לכלי רכב מעבר למסך הברזל באותן השנים – גישה שבהחלט לא כללה מקוריות, חשיבה מחוץ לקופסא או התייחסות לפנאי וספורט. דווקא בגלל כל אלו מגיע לבאגי המקורי של סקודה מקום של כבוד בהיסטוריית המותג, ובהיסטוריית הרכב בכלל