הקשר העצוב בין פיל, מלחמה ומכונית על

את אטורה בוגאטי רובנו מכירים; האיטלקי שפעל בצרפת אחראי למכוניות שבעיני רבים נחשבות לאקסקלוסיביות ולמשובחות אי פעם. אבל היה לו גם אח עם סיפור טראגי. הנה פרק פחות מוכר בהיסטוריה של יצרנית מכוניות העל Bugatti

רמברנט בוגאטי (Rembrandt Bugatti) נולד ב-1884 למשפחת אמנים וותיקה וידועה באיטליה, בן לקרלו ותרזה בוגאטי – בעלי עסק מוכר ומצליח לייצור ריהוט, תכשיטים וכלי נגינה, שהמשיך מסורת ארוכת שנים של עיסוק באומנות במשפחה. היה זה אך טבעי שגם רמברנט ימשיך במסורת וילמד אומנות. אחי אמו, ג'ובאני סגנטיני, שהיה אחד הציירים המצליחים וידועים באירופה בזמנו (התפרסם בעיקר בציורי נופי האלפים המרהיבים שלו), היה זה שהציע לקרוא לרך הנולד בשם רמברנט, בתקווה שיהפוך לצייר מצליח ומוכר כמו ההשראה. רמברנט התברר מגיל צעיר כעילוי ובעל חושים אומנותיים נדירים, בפרט בתחומי הציור והפיסול. לרמברנט היה אח גדול, מפורסם ונערץ עד עצם היום הזה בשם אטורה; היה זה דווקא האחרון שהפך את שם המשפחה 'בוגאטי' לידוע ומפורסם ברחבי העולם, ואולי בשל כך כמעט ונעדר שם האח הצעיר במשפחה מספרי ההיסטוריה, ולא בטוח שבצדק; למרות שאטורה חשב על קריירה באומנות, היווה כשרונו המזהיר של אחיו הקטן זרז עבורו לפנות לתחום ייצור כלי הרכב והמנועים, בין היתר בכדי למצוא את דרכו העצמאית בה יוכל להתבלט. וזה בהחלט הצליח לו: אטורה בוגאטי הפך עם השנים לאחד השמות הידועים והמשפיעים בעולם הרכב, והוא נחשב עד היום לאחד הכישרוניים אי פעם בתחום. וזה מעניין, כי אטורה צוטט לא פעם אומר שאחיו הקטן היה המוכשר והאומן הבולט ביותר במשפחה.

מלחמת העולם הראשונה הפכה את האומנות למשהו זניח ובמקביל את היכולות המוטוריות והמכאניות למשמעותיות וחשובות הרבה יותר; בשעה שאחיו הגדול – אטורה – הפך אט אט לאחד מיצרני המנועים והמכוניות המוכרים ופורצי הדרך בעולם, ובהמשך לבעל חברת המכוניות בוגאטי שבין היתר ייצרה את המכוניות המהירות, החזקות והיקרות בעולם בשעתו, התכנס רמברנט יותר ויותר אל תוך עולמו שכלל בעיקר את גן החיות של אנטוורפן, שם ישב ימים שלמים על כיסא, עוסק בציור בעלי חיים בהם מצא נחמה; באותם הימים התופעה לא היתה מוכרת, אך רמברנט סבל ככל הנראה מפוסט טראומה קשה כתוצאה מהתנדבותו בבית חולים שטיפל בחיילים שנפגעו בקרבות, שם ראה מראות שככל הנראה פצעו אותו נפשית. מצבו הנפשי הוביל להזנחה עצמית, ניתוק מהסביבה ובכלל זה ממשפחתו, ובתוך כך נקלע לבעיות כלכליות קשות שאת רובן שמר לעצמו. ככל שהמלחמה התקדמה התגברה ההידרדרות במצבו; עוד ועוד זמן אותו נאלץ להשקיע בעזרה בבית החולים, יחד עם הידרדרות במצבו הכלכלי, תחום לו הקדיש פחות ופחות אנרגיות, הפכו את רמברנט יותר ויותר לאדם דכאוני ומופנם שמיעט לתקשר עם סביבתו, ובמקביל התחבר יותר ויותר עם בעלי חיים בהם מצא את נחמתו העיקרית. רמברנט השקיע את כל זמנו הפנוי באומנותו, יושב שעות וימים בגן החיות, מצייר ומפסל בעלי חיים, כאשר יותר מכל אהב פילים ובהם התמקד בעבודותיו. והוא ככל הנראה היה מוכשר מאוד במה שעשה.

האסון הגדול עבורו התרחש עם החלטת הנהלת גן החיות בעיצומה של המלחמה להתחיל ולהמית את בעלי החיים האהובים עליו בשל הקושי להשיג די מזון עבורם בשל הנסיבות; מצבו הידרדר במהירות עד שב-8 לינואר 1916 התאבד באמצעות שאיפת גז בדירתו בפריז.

אחיו הגדול, אטורה, לקח את מותו באופן קשה במיוחד, ובין היתר חש כי הזניח את אחיו הקטן בשעותיו הקשות ביותר, בזמן שהוא עצמו החל לחוות תהילת עולם. אטורה כבר היה בעל חברה שנשאה את שמו כאשר רמברנט התאבד, ובמהלך השנים ייצר מכוניות שהפכו לסמנים קדמיים בתעשייה כאשר בכל פעם הוא מתעלה על עצמו עם יצירה דגולה ומדהימה יותר ויותר. ניתן לקבוע בביטחון רב שפסגת יצירותיו של בוגאטי היתה הרויאל המדהימה – מכונית-העל האולטימטיבית של אותן השנים (יוצרה בין 1927-33) שתוכננה ויוצרה עבור בתי מלוכה, בסופו של דבר שבע פעמים בלבד, בעיקר בגלל תזמון אומלל מבחינת המצב הכלכלי העולמי והמחיר האסטרונומי שנדרש עבורה. בניגוד לסמל המותג שהיה עשוי מצמד האותיות E (עבור Ettore) ו-B (עבור Bugatti), חרג בוגאטי ממנהגו עת הפך את אחד מפסלי הפיל של אחיו המת לסמל ראוי עבור המכונית האולטימטיבית שלו. הוא ייצר כמה העתקים מוקטנים של 'הפיל הרוקד', כפי שכונתה היצירה אותה בחר מבין מאות הפסלים של רמברנט, והתקין אותם בחזית היצירות המוטוריות המרשימות. בוגאטי רויאל נחשבת עד היום בעיני רבים למכוניות המדהימה והיקרה ביותר שיוצרה (במדדים של התקופה) ויחידות בודדות מבין אלו שיוצרו העבירו ידיים במשך השנים בסכומים הנאמדים בעשרות מיליוני דולרים של ימינו, רובם בעסקאות דיסקרטיות שפרטיהן לא התפרסמו רשמית. הערכות כיום מדברות על שווי שוק של 100 מיליון דולר ליחידה – במידה ואחת מהן שוב תוצע למכירה – סכום דמיוני בכל קנה מידה.

בוגאטי רויאל 41 עם סמל הפיל בחזיתה

כיום נסחרות גם יצירותיו של רמברנט בוגאטי, בעיקר פסלי הברונזה המקוריים שלו, בעבור הון עתק. פסלון הפיל מעטר את חזיתן של אותן בוגאטי רויאל נדירות (שש שרדו) גם כיום ומהווה סוג של מצבת נצח לאמן גדול שהלך לאיבוד בתקופה סוערת, בתוך משפחה ידועה ומוכת טרגדיות, ותחת צילו של אחיו ה'סלב'; אטורה בוגאטי איבד את בנו – ז'אן – בנהיגת מבחן ב-1930, במכונית בוגאטי, כמובן.

חברת בוגאטי של ימינו – כיום בבעלות קונצרן פולקסווגן הגרמני – ביצעה אף היא מחווה לרמברנט עם השקת גרסה מיוחדת של הבוגאטי ויירון המודרנית, ב-2014, שנשאה את שמו.